OpServ שירותי אדמיניסטרציה

 

רזה ומאושר:
הסטארט-אפים הרזים הם הטרנד החם של עולם ההיי-טק.

הסטארט-אפים הרזים הם הטרנד החם של עולם ההיי-טק. הגורו של השיטה הוא אריק ריס, שפירסם ב-2011 את הספר "The Lean Startup" ("הסטארט-אפ הרזה"), שנהפך לרב מכר שנמכר ביותר מ-90 אלף עותקים. פילוסופיית הסטארט-אפ הרזה גורסת כי ניתן לבנות חברות עם יעילות-הון גבוהה באמצעות היענות והקשבה לדרישות הלקוחות, מה שמאפשר לקצר את זמן הפיתוח ולחסוך משאבים. "רזה אין פירושו להיות קמצן, אלא להיות פחות בזבזן, ועדיין לעשות דברים גדולים", אמר ריס בעבר ל"וול סטריט ז'ורנל".

דרו יוסטון, מייסד חברת האחסון בענן דרופבוקס, שאימצה גישה זו בראשית דרכה, סיפר כי אחרי שקרא את הספר של ריס, החברה התחילה להזרים פיצ'רים חדשים ברגע שהיו מוכנים, במקום להמתין ולהשיק מוצר שלם. דוגמה נוספת לסטארט-אפ שנשאר קטן הוא אינסטגרם, שהעסיק 13 עובדים בלבד, ונמכר השנה לפייסבוק במיליארד דולר. החברה, שפיתחה אפליקציית שיתוף תמונות לאייפונים, הקשיבה לצורכי המשתמשים ורק לאחר מכן פנתה לפיתוח המוצר לאנדרואיד. דוגמה נוספת היא פייס.קום הישראלית, שנמכרה באחרונה לפייסבוק, כשהיא מעסיקה מעט יותר מ-10 עובדים.

גישת הסטארט-אפ הרזה נהפכה לתנועה עולמית שאומצה על ידי יזמים ומופצת בין השאר באירועי יזמות. גם בישראל נערכה לפני חודשים אחדים סדנה בנושא. אחד התומכים הנלהבים של הגישה הוא אדן שוחט, שותף בקרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס.

לטענתו, היזמים הישראלים נקטו תמיד פרקטיקות המאפיינות את הסטארט-אפ הרזה - ריצה מהירה קדימה ושינוי כיוון בעת הצורך. ואולם לדבריו, רק בחצי השנה האחרונה רואים יזמים שאימצו את הגישה באופן נרחב. "הסטארט-אפ הרזה אומר שבכל שלב צריך לנסות להגדיר מה הדבר המשמעותי ביותר שאתה לא יודע, או מה הסיכון הגדול ביותר לקיומה של החברה, ואיך ניתן להפחית אותו באמצעות תקשורת עם לקוחות. בשלב השני, שבו כבר יש מוצר, מדברים עם הלקוחות על המוצר עצמו", אומר שוחט.

שוחט מספק דוגמה שנועדה להמחיש את הפרקטיקה: חברה שמעוניינת להציע למטיילים קופונים תוותר על הקמת אתר ומערכת בעלות של 100-400 אלף דולר, ובמקום זה תייצר עמוד נחיתה מעוצב באינטרנט, שמסביר מהו המוצר. בעמוד יהיה מקום שבו אנשים יוכלו להשאיר את כתובת המייל שלהם. על פי מספר האנשים שנרשמים החברה יכולה לבדוק בזול אם קיים צורך במוצר ואם אנשים מתעניינים בו. "למעשה, גרמנו לכולם להאמין שיש מוצר ושהם נרשמים לבטא, אבל לא היה משהו אמיתי. מנהלים דיונים עם לקוחות ומשתמשים כשבפועל אין מוצר, ותוך כדי כך לומדים. זה מודל מנצח, שיוצר חברות יותר טובות", אומר שוחט.

אחד הסטארט-אפים שאימץ את הגישה הוא טאץ'-בייס, שהתחיל לפעול באוגוסט. שלושת מייסדי החברה, ליאור גרוסמן, ירון בודובסקי ותומר פיליבה, עובדים במימון עצמי ממשרדים מאולתרים בדירתו של גרוסמן ברמת השרון. אף שהחברה פועלת שלושה חודשים בלבד, היא כבר מנהלת קשר צמוד עם משתמשים שמתנסים בגרסאות ראשוניות של המוצר. "אנחנו מתרכזים בפיתוח המוצר ומנסים אותו על הלקוחות. זה קורה במחזורים קצרים, עושים סט קטן של דברים, מנסים, עושים שינויים וחוזרים ללקוחות עם גרסאות חדשות מדי יום", אומר גרוסמן.

האפליקציה של החברה מאפשרת למשתמשים לתאם פגישות בצורה נוחה ויעילה ומוצאת את מקום המפגש המתאים ביותר. לפני הקמת המיזם, המייסדים עבדו בחברות רב-לאומיות ובסטארט-אפים. "יצא לנו לטעום מכל העולמות, כך שאנחנו מבינים את הכוח של הסטארט-אפ הרזה", אומר גרוסמן. לטענתו, בחברות גדולות מחזורי הפיתוח ארוכים ומוצר עשוי לצאת לשוק לראשונה אחרי שנתיים של פיתוח.

"בעקיפין התהליך מביא לחיסכון בזמן ובכסף, כי בעזרת מחזורי פיתוח קצרים אנחנו תמיד ממוקדים בדברים שחשובים למשתמשים ולא מבזבזים זמן על פיתוח יקר של דברים שאינם דרושים. גם אם נחליט לגייס כספים למיזם, אנחנו כבר יודעים שיש לנו פתרון שמתאים לצורכי הלקוחות שלנו", אומר גרוסמן. לדבריו, גם גיוס כספים הוא הליך שגוזל זמן, ולכן החברה מעדיפה לא להתעסק בו בשלב זה אלא לשפר את המוצר וכך להגדיל גם את שווי החברה.

התייעצות עם לקוחות, משתמשים או משקיעים בשלב מוקדם בחיי הסטארט-אפ מנוגדת לחשדנות הישראלית ולחשש מגניבת רעיונות. "צריך להניח שעל כל רעיון טוב יש עשרה אנשים בעולם שמנסים להוציא אותו לפועל. לכן כדאי לדבר עליו עם כמה שיותר אנשים, כדי ללמוד איך לשפר אותו", אומר שוחט.

בשנים האחרונות הובילו שינויים טכנולוגיים, מימוניים וניהוליים לשינוי הגישה של הסטארט-אפים. אחד המשמעותיים שבהם הוא התכווצות מקורות המימון הזמינים לסטארט-אפים בראשית דרכם לאחר שקרנות ההון סיכון צמצמו את השקעותיהן בשלבי סיד. "פעם היה ברור לגמרי שכשאתה מקבל כסף מקרנות הון סיכון, אתה הולך ושוכר משרדים בהרצליה פיתוח או בתל אביב, היה ברור שסטארט-אפ נראה כמו סניף של בנק ושהכל מתוקתק עד הסוף. כיום החבר'ה מחפשים את המינימום. המיקום פחות חשוב. אוספים רהיטים מחברים, מסתכלים על כל אגורה. שומרים את העיקר כדי להביא אנשים טובים, כי מבינים שמשרד יפה לא מקדם את המוצר", אומר טימור.

לשינויים תרמו גם שינויים טכנולוגיים שהופכים את חיי המפתחים לקלים יותר. לדברי טימור, "כיום כבר לא צריך להמציא הכל מחדש, בעיקר בזכות אלמנטים של קוד פתוח, וקל יותר לעשות אינטגרציה עם חלקים בתוכנה שלא אתה פיתחת. לא מוכרחים לקחת עובד בשביל כל דבר, אפשר לעשות מיקור חוץ, למשל, להפיכת אפליקציית אנדרואיד לאפליקציית אייפון". המעבר למחשוב ענן חוסך לחברות הוצאות על שרתים גדולים. "לא צריך להשקיע עשרות אלפי דולרים מראש כדי להקים חדר מחשבים מטורף. הכל יותר מודולורי מבעבר, והתשתיות שעליהן יושבות החברות פשוטות וזולות יותר", הוא מוסיף.

שינוי נוסף הוא התרבותם של חללי עבודה משותפים, חממות ותוכניות האצה לסטארט-אפים, המאפשרים להם לקבל משרדים במחיר מוזל ולחסוך בהוצאות מינהליות. המסגרות האלה גם מאפשרות ליזמים להתייעץ אלה עם אלה בנוגע למוצר, ולקבל חוות דעת נוספת.

"אם כבר להיכשל, אז מהר ובזול"

היציאה המוקדמת לשוק מאפשרת לחברות להגיע להכנסות בשלב מוקדם יותר מבעבר, ולהידרש פחות לגיוס הון חיצוני. "הכסף מהמכירות נכנס למאזן, אז החברה מגיעה לבשלות בשלבים מוקדמים יותר ולא נבנית רק מכספי משקיעים. אנחנו מכירים הרבה דוגמאות לחברות שהתחילו ליהנות מהכנסות, וכך היזמים מדוללים פחות", אומר טימור.

בחירה במודל רזה גם מאפשרת ליזמים להקפיץ את שווי החברות ולשפר את מעמדם מול המשקיעים. לטענת שוחט, סטארט-אפים שמתקשרים עם הלקוחות ועם השוק בשלב מוקדם, מורידים את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה. "בפייס עשינו דה-ריסקינג כמעט מלא לטכנולוגיה לפני שגייסנו כסף חיצוני", אומר שוחט, "ולפני שגייסנו סכום גדול יותר הוכחנו שיש דרישה למוצר, וכך העלינו את שווי החברה ויצרנו תחרות בין המשקיעים. אם נכשלים, מוטב להיכשל מהר ובזול".

חרף היתרון הגדול שבהתנהלות יעילה וחסכונית ליזמים, לא בטוח שהמשמעות ארוכת הטווח למשק חיובית. במאמר שהתפרסם באחרונה ב"ניו יורק טיימס" (ראו תיבה), נכתב כי הסטארט-אפים הקטנים, לעתים של איש אחד בלבד, גורמים לכך שקצב יצירת מקומות העבודה בעולם הדיגיטלי נמוך מקצב השמדת מקומות העבודה בעולם המסורתי - כלומר, מעגל הנהנים מפירות ההיי-טק מצומצם כל עוד החברות לא מתרחבות.

 

03

כל שנשאר לכם לעשות זה ליצור קשר ואנחנו נחזור אליכם לקבוע פגישה:

email iconoffice@opserv.co.il

phone icon077-2025666

fb iconwww.facebook.com/opserv

בבקשה הזן את שמך המלא!
יש להזין מספרים בלבד!
נא להזין כתובת מייל תקנית!
Invalid Input
יש לבצע אימות אנושי